היסוד החי

היסוד החי כעלה

הדינמיקה של ההתפתחות של היסוד החי היא כשל עלה. העלה מתרחב כל עוד הוא מתפתח. בשלב מסוים הוא מתחיל להתייבש ולקמול, וכשהוא מתייבש לגמרי הוא ניתק מהעץ ונושר. לאחר נשירתו הוא נרקב והופך לחלק מהאדמה ומטייב אותה. בכל שלב משלבי חייו של העלה הוא אינו מאבד ממהות העלה שלו . המשך

 

היסוד החי מתחיל בתהליך צמיחתו כשאדם נולד והוא ממשיך, מתפתח ומתרחב יחד עימו. כשהיסוד החי מפסיק להתרחב ולהתפתח הוא מתחיל להתייבש. גם אם הוא התייבש חלקית הוא יכול לשוב להתפתח ולהתרחב – ללבלב שנית, שלישית ורביעית. ההתייבשות או ההתכנסות של היסוד החי תתבטא כמחלה או מצוקה אצל האדם. התכנסות עמוקה והתייבשות תגרום לאדם תחושה שאינו חי – תחושה של מת מהלך, לעיתים נדירות אף תוביל אותו לשים קץ לחייו. תהליך של התכווצות והתרחבות של היסוד החי אפשרית כל עוד האדם חי, בניגוד לעלה שבו התהליך בעיקרו מעגלי ותואם פחות או יותר לעונות השנה (התרחבות עד לשיא ואז התייבשות והתכווצות). אצל האדם הוא רב-מחזורי ויכול להיות מורכב בעיקר ממהלכי התרחבות, אם כי במשך חייו כיווני ההתרחבות והמערכות שמובילות תהליך זה יכולות להיות שונות. אם בראשית החיים ההתרחבות תובל בעיקר ע"י המערכת הפיזית: תינוק מתרחב דרך חוויותיו הפיזיות בעולם – התרחבות חושית ותנועתית, אזי לקראת סוף חייו היסוד החי יכול להמשיך בתהליך ההתרחבות כשהמערכת הרוחנית היא שמובילה. תהליך ההתכווצות יכול להיות נקודתי כעין נסיגה זמנית, במהלך כולל של התרחבות: העדר שינה, רעב, צמא, דחיי ת צרכים, אכזבה, איום, דחיה, עלבון ועוד. תהליך ההתכווצות יכול להיות גם רחב יותר ועמוק יותר ולהוות מגמה. אותם גורמים, שמובילים להתכווצות נקודתית, הנמשכים לאורך זמן רב או חוזרים על עצמם מספר משמעותי של פעמים יכולים ליצר שינוי מגמה ביסוד החי; מהנטיה הטבעית להתרחב אל הנטיה הלא פחות טבעית להתכווץ. שני הביטויים של ההתכווצות: נקודתית ומגמתית, יכולים להעצר ולחזור למגמת ההתרחבות שוב; לרב באופן ספונטני ולעיתים ע"י עזרה חיצונית או הכוונה. התכווצויות נקודתיות בלבד הן שיקוף תהליך בריא של חיים בו המערכת הכוללת מאוזנת ויכולה לשקם את עצמה בקצב ובזמן סביר. כשם שהגוף מסוגל להבריא את עצמו ללא התערבות חיצונית ממחלות מסוימות כגון שפעת, מחלות ילדים ועוד, כך המערכת בכללה יכולה לאושש את עצמה מהתכווצויות מקומיות. לעומת זאת התכווצות מגמתית היא סדרת התכווצויות שהמערכת מתקשה לתת להן מענה שלם. היסוד החי הולך ומתכנס, הולך ומתכווץ; ככל שהוא מצטמצם יותר כך המענה של המערכת בכללה הוא שלם פחות ופחות. בשלב מסוים תהליך הצמצום צף על פני השטח והאדם מתחיל לסבול מהשלכותיו בחיי היום יום. תהליך ההתכווצות יכול לבוא לידי ביטוי בכל אחד משלבי ההתר ח בות שיתוארו בהמשך. גילוי של מגמת ההתכווצות יכולה להתבטא גם בצמצום תקינות הקשר בין היסוד החי לבין המערכות גוף – נפש – רוח, ובצמצום תקינות בקשר בין היסוד החי לבין יסודות חיים אחרים. כמובן, שמצב התכווצות מתקדם יתן אותותיו במספר רב של שלבים ומספר רב של אופנים וגילויים.

שלבי ההתרחבות של היסוד החי