ארגז הכלים של שיטת אלטשולר

בשיטת אלטשולר פותחו, לוקטו והותאמו כלים שיאפשרו ללמוד את עקרונותיה ולתרגלם, עקרונות שמטרתם לאפשר לחיות את היסוד החי. החשיבה האקולוגית הנמצאת בבסיס השיטה חייבה הקמת ארגז כלים בהתאם. ארגז כלים שיהיה מגוון, רב פנים וגמיש, המשתדל לגעת במירב האספקטים של הקיום האנושי. הנחת העבודה היא, שאל לו לתלמיד להתאים את עצמו לשיטה אלא על השיטה להתאים עצמה אליו. על המורה להיות מספיק מצויד בכלים ובגמישות כדי שיוכל להתאים את דרך הוראתו לאנשים השונים במצבים שונים על נטיותיהם השונות. האדם הוא ישות אינטגרטיבית ולכן הדרך להיפגש עם היסוד החי אף היא צריכה להיות אינטגרטיבית.

ארבעת הכלים שיתוארו בפרקים הבאים הם למעשה קבוצות של כלים ותרגילים המאוגדים במסגרת ארבעה מסלולים נבחרים היכולים להשתלב זה בזה לפי הצורך. הכלי הראשון בסדר ההצגה הוא בטבע ועם הטבע. הכלי מקנה לאדם יכולת להבחין מחדש במורה הגדול מכולם, הטבע, וללמוד ממנו את השעורים אליהם, הוא, התלמיד נדרש. הצטמצמות המבט מובילה אל הכלי השני תנועה מתבוננת, בו מתחדד המיקוד אל הטבע הקרוב כפי שהוא בא לידי ביטוי בגופו החי של התלמיד. צעד נוסף בהתמקדות הוא הכלי עין יד עין המציע טכניקות עבודה המבוססות על הגוף הנע והפועל במרחב הפלסטי החומרי. הכלי האחרון מילה שיח ומעבר הוא כלי העוטף את הקודמים ומקנה להם מסגרת תקשורתית, אך גם עומד בפני עצמו. הצגת הכלים כאן אינה מתיימרת לתארם במלואם על שלל התרגילים המרכיבים אותם, אלא דווקא להציג את רוחב היריעה רבת הפנים המשתקפת מהם על כיווניהם השונים. הכלים עצמם הם הדרך של שיטת אלטשולר להפוך את העקרונות והרעיונות לעשייה, עשייה אשר תותיר את חותמה בגופו, בנפשו וברוחו של התלמיד ותתפתח עמו. הכלים עצמם מהווים מסגרת בלבד לתוכה ניתן לצקת תרגילים חדשים בהתאם לצרכיו של התלמיד ויכולתו של המורה. המסגרת הרעיונית של העקרונות והתבנית הכללית של הכלים מאפשרת לבנות מסלול הוראתי מתרחב ודינמי הנאמן לרוחו של היסוד החי, רוח של התרחבות והיזון חוזר. יתרונה של גישה זו מאפשר לכל מורה ללמד לחיות את היסוד החי על בסיס נסיונו האישי היחודי ולהרחיב את השיטה בצלמו ובדמותו, מתוך קשב ליסודות החיים של תלמידיו ושמירה על כבודם ויחודיותם.