ארגז הכלים

מילה שיח ומעבר

 

במרחב האקולוגי של האדם לשפה ולכוח המדבר יש תפקיד חשוב. תפקיד חשוב במידה זהה לכל יתר המרכיבים שמכוננים את המרחב. הכלי מילה שיח ומעבר נותן מקום לאספקטים שונים של הכוח המדבר ושל השפה. הוא מפגיש את האדם עם רבדים ערכיים ורעיוניים של האקולוגיה האישית שלו. כמו כן הוא עוזר להפגיש את הרובד הלשוניי עם רבדי תפקוד אחרים, כגון רבדים גופניים, רבדים תפיסתיים ורבדים רוחניים – מטאפיזיים. הוא גם מסייע בהכלת עקרונות השיטה על השיח האישי הפשוט בין בני אדם, בין מורה לתלמיד, ובין אדם לסביבתו הקרובה. בפרק זה אנסה לתאר את הכלי ומאפייניו, להסביר ולהדגים באיזו צורה עושה שיטה זו שימוש במילה הנחשבת, המדוברת והנכתבת בלי לשכוח לרגע אחד את עקרון הממשות.

 

לדיבור, למילים ולשפה יש אספקטים פיזיים. התעלמות מפן זה מרדדת את הכוח שלהם לאפשר יציאה לתנועה כמקור לשינוי. הצד הפיזי שלהם מחבר אותם לממשות, לחיים; הוא מאפשר לשמור על איזון בין רוח לחומר בין הממשי לוירטואלי .

 

תרגיל לדוגמא

 

השילוב של הממשי עם המרחב המילולי מגדיל את העושר הלשוני מחד גיסא ומחדד את רמת הדיוק ואת תשומת הלב מאידך גיסא. צַיִּד המילים הוא התרגיל השייך לכלי זה ומתמקד במילה הבודדת. הוא ממומש בשני אופנים: רשימות ׳ניגודים׳ ו מילים מתוך הממש . תרגול מילים מתוך הממש מתואר ומוסבר בתת הפרק ; 'לפתוח שער לסגור שער' - ספורה של לימור בסוף הפרק על הגבולות בספר לחיות היסוד החי . תרגול רשימות ׳ניגודים׳ מתבצע בד"כ כלל אחר ביצוע מילים מתוך הממש במהלך השעור. בזמן המפגש חווה התלמיד את קצב הופעת המילים בתודעה ולומד להמתין למילים הבאות מדרך ארוכה, מילים הבאות מן המעמקים, מאזורים מרוחקים בגוף ובזיכרון.

רשימות ׳ניגודים׳ הוא תרגיל שניתן בד"כ לביצוע בבית, בו מתבקש התלמיד לערוך שתי רשימות מקבילות על אותו דף אחת מול השניה. רשימת מילים אחת הצומחת עוסקת או קשורה בנושא אחד והשניה בנושא אחר שבד"כ הוא ניגוד של הנושא הראשון. לדוגמא, עריכת רשימת מילים של צפיפות לעומת התרחבות, כעס לעומת ?. בשלב זה התלמיד נשאל מה הניגוד בשבילו לכעס ועורך את הרשימה במקבילה בהתאם לתשובתו. יש שיאמרו שהניגוד לכעס עבורם הוא שקט, אחרים יאמרו ששלווה בעוד אחרים יציינו קבלה כניגוד של כעס, והאפשרויות הן מרובות. רשימות המילים שנוצרות הן מעניינות ונושאות משמעות אך בראש ובראשונה הן סוג של דיאלוג עצמי של האדם סביב הנושאים הנידונים על הפרק.

 

הדיאלוג מתרחש בכמה רמות, בראש ובראשונה ברמה האנרגטית של הנושא והמילים המרכיבות אותו. האנרגיה של הנושא וחלקיו מציפה את הוויתו של המתרגל. פירוט המילים יוצר אינטימיות בין הנושא לבין התלמיד. הסמכת הרשימה המקבילה יוצרת אקולוגיה חדשה שברוב המקרים מבליטה את הקשר ההדוק בין הניגודים לכאורה, ומחלישה את המתח שקיים בינם אם קיים. זרם המילים או האסוציאציות בתחום הנושא מממש כמה עקרונות של שיטת אלטשולר ומקיים תרגול נוסף במתכונת התרחבות היסוד החי. צֵיד המלים, שהוזכר קודם לכן, מתרגל את עקרון הממשות בכך שמושג כללי הופך לממשי יותר מעצם תשומת הלב הניתנת לו וההתעמקות המפורטת בפניו השונים. בהמתנה למילים המגיעות ממרחקים מתורגל גם עקרון האיטיות - למעשה מגויסת במקרה זה האונה ימינית ׳הסבלנית׳ לצורך הברור המילולי שמקורו באונה השמאלית החדה והנחפזת חסרת הסבלנות. (כיוון ההתגיסות הזה הפוך מכיון ההתגיסות המתרחשת בתרגיל האיטיות או בהליכת העפרון ) בתרגיל זה מתורגל גם עקרון השקט אך לא זה שמעבר למילים אלא זה שנמצא בינם, שקט בעל איכות אחרת. כמובן שהוא מחזק את המיומנות בשימוש בארבע מתוך חמש הפעולות של השיטה: תשומת לב , הבחנה , מנוחה (המנוחה מתאפשרת בשלב ההמתנה בין מילה למילה) וכמובן לימוד . תרגול חלק מתהליך התרחבותו של היסוד החי מתרחש ברשימות "ניגודים" על ידי כך שתוחמים את האסוציאציות בנושא, מגדירים אותו בגבול ומחכים למילים שתבואנה, קרי פותחים שער בגבול. פתיחת השער וההמתנה, שלעיתים היא ממושכת, מאפשרת מפגש עם חוסר ודאות ומתרגלת סבלנות. הסקרנות המניעה את התרגיל ושכר ההפתעה שבה בצידה הוא חוויה נפלאה ומלמדת. החכמה הצבורה בפְנים צפה ועולה ומיומנות המחקר העצמי משתכללת. התרגיל עצמו הוא פשוט והשלכותיו רבות כפי שהסברתי.